בחר סוג תעודה:
בחר תחום לימודים:
בחר מסלול לימודים:
השאר/י פרטים ויועץ לימודים אישי יצור איתך קשר תוך דקות בטלפון! או התקשר/י לטלפון
072-2727300. השירות הינו חינם!
 

אנציקלופדיית המקצועות

לימודי פילוסופיה

 
לייעוץ לימודים לחץ/י כאן או התקשר: 072-2727300
 
 
צור קשר עם המוסדות המסומנים
הריני מסכים לתנאי השימוש באתר
לשיחת ייעוץ חינם, מלא מס' טלפון:  
חיפשת לימודי פילוסופיה, גוש דן ותל אביב, צפון הארץ (הגליל והגולן), באר שבע והדרום, ירושלים והסביבה, כל הארץ, מישור החוף והדרום, השרון, חיפה והסביבה
נמצאו 3 מוסדות המתאימים לחיפוש.
האוניברסיטה הפתוחה - פריסה ארצית
מיקום בארץ: סניפים בכל הארץ
מס' ת"ז:
072-2727492
המכללה האקדמית תל חי
מיקום בארץ: תל חי - צפון
072-2727379
צור קשר עם המוסדות המסומנים
הריני מסכים לתנאי השימוש באתר

פילוסופיה - לימודי תואר ראשון

לימודי פילוסופיה תואר ראשון
עסוקים בשאלות עמוקות על מהות החיים? מעוניינים לחדד ולאתגר את יכולת החשיבה האינטלקטואלית שלכם עד קצה גבול היכולת? אם אהבת החוכמה והדעת (פירוש השם פילוסופיה ביוונית) היא המניע שלכם, לימודי פילוסופיה תואר ראשון עשויים להיות תחום הלימודים עבורכם.

מהי פילוסופיה?
פילוסופיה הוא אחד התחומים הותיקים והעתיקים ביותר במדע. הפילוסופיה חותרת להעמיק ולהבין את מהות החיים עצמם. הפילוסופיה מנסה לרדת לשורשם של מושגים כלליים שמרכיבים את חיינו: הנפש, המוסר, המדע, היגיון, מציאות, הקיום ועוד.

מדע הפילוסופיה נחלק לתחומי חקר עיקריים:
תורת המידות – תחום החוקר את הערכים והמוסר האנושי.
מטאפיסיקה – תאור המציאות על סמך מאפיינים כלליים.
תורת ההיגיון – לוגיקה
תורת ההכרה – עוסקת בידע האנושי, המקורות שלו, מהותו והיקפו.
מטא פילוסופיה – תחום החוקר את הפילוסופיה עצמה. מטרותיה, שיטותיה, וכדומה.
אסתטיקה – הבנת מושג היופי.
מחשבה מדינית – הפילוסופיה שמאחורי הפוליטיקה. 
לימודי פילוסופיה תואר ראשון – אפשרויות קריירה עם תום הלימודים
בוגרי תואר ראשון בפילוסופיה יכולים להמשיך לתארים מתקדמים ולהשתלב באקדמיה כחוקרים ומרצים.
כמו כן יכולים הבוגרים להמשיך לתארים מתקדמים או לימודי תעודה בתחומים אחרים, כשהידע הרחב וכלי הניתוח וההבנה שרכשו יוכלו לשרת אותם בהמשך דרכם.
לימודי פילוסופיה יכולים גם להוביל לקריירה בתחום העיתונות והתקשורת, הוראה ועוד.

לימודי פילוסופיה תואר ראשון – פירוט הקורסים
תואר ראשון בפילוסופיה
פורש בפני הסטודנטים מבחר של קורסים מרתקים ומאתגרים אינטלקטואלית. בין הקורסים ניתן למצוא:
• תולדות הפילוסופיה
• פילוסופיה אנאליטית
• פילוסופיה קונטיננטלית
• פילוסופיה של הדת
• פילוסופיה יוונית
• לוגיקה
• פילוסופיה פוליטית
• פילוסופיה של הנפש
ועוד.

לימודי תואר ראשון בפילוסופיה – תנאי קבלה
תואר ראשון בפילוסופיה
דורש יכולת אינטלקטואלית גבוהה. עם זאת, תנאי הקבלה לחוג לפילוסופיה אינם גבוהים. יש צורך בבגרות מלאה ופסיכומטרי, כשציון ההתאמה הנדרש נמוך למדי.

מה מקנים לימודי פילוסופיה תואר ראשון לסטודנטים?
לימודי פילוסופיה לתואר ראשון
מקנים לסטודנטים כלים לחשיבה מעמיקה,  הכרת מושגי יסוד בפילוסופיה (וכן בתחומים אחרים כגון פסיכולוגיה, פיסיקה ופוליטיקה), הסטודנטים יכירו את הפילוסופים הגדולים ותורתם, ילמדו להשוות בין גישות ואסכולות שונות, ועוד.

מבנה הלימודים בתואר ראשון בפילוסופיה
לימודי פילוסופיה לתואר ראשון
ניתן ללמוד בשני מסלולים: חד חוגי או דו חוגי, לדוגמה מסלול הלימודים של האוניברסיטה הפתוחה.
במסלול החד חוגי מעמיקים הסטודנטים בתחום הפילוסופיה ומגיעים לקורסים מתקדמים ומאתגרים בתחום זה.
המסלול הדו חוגי מיועד לסטודנטים המעוניינים לשלב את לימודי הפילוסופיה עם תואר נוסף: פילוסופיה וכלכלה, פילוסופיה ופסיכולוגיה, פילוסופיה ומשפטים ועוד.
כמו כן מקיימות הפקולטות למדעי הרוח בהן נלמדים לימודי פילוסופיה מסלולים לסטודנטים מצטיינים, בהם משולבים לימודי פילוסופיה באופן בין – תחומי עם לימודים גבוהים אחרים במדעי הרוח.
משך הלימודים
תואר ראשון בפילוסופיה, ככל תואר ראשון, נמשך 3 שנים (6 סמסטרים).
לימודי תואר ראשון בפילוסופיה, אם כן, מיועדים לסטודנטים המחפשים אתגר אינטלקטואלי ומבקשים להעמיק את הבנתם בעולם בו אנו חיים בכללותו.


 
קורס פסיכומטרי

 
 

פילוסופיה - לימודי תואר שני

לימודי התואר השני ב-פילוסופיה מאפשרים העמקה והרחבת הידע באחד או בשניים מתחומי ה-פילוסופיה הנלמדים:

  • תורת ההכרה ומטאפיסיקה.
  • לוגיקה ו-פילוסופיה של ה-לשון.
  • תורת המוסר ו-פילוסופיה פוליטית.
  • פילוסופיה מזרחית ומושווית.
  • אסתטיקה.
  • פילוסופיה של הדת.
  • פילוסופית המדע והתרבות הדיגיטאלית.

לימודי התואר השני ב-פילוסופיה מתקיימים בשני מסלולים:

  • מסלול   לימודים מחקרי: כולל כתיבת עבודת גמר.
  • מסלול   לימודים עיוני: ללא כתיבת עבודת גמר

סטודנטים שיבחרו במסלול המחקרי יוכלו להתקבל בעתיד ל-לימודי התואר השלישי. לימודי התואר השני מהווים בסיס לרכישת כלים למחקר פילוסופי. בין תחומי המחקר הקיימים ישנם מחקרים הנערכים בשיתוף תחומים מחקריים אחרים כגון: חינוך, משפטים, תורת ה-ספרות, מחקר התרבות, מדעי המדינה, לימודים קלאסיים ותולדות ה-אמנות.

תנאי קבלה לתואר שני ב-פילוסופיה
למסלול המחקרי: ללימודי התואר השני במסלול הכולל כתיבת עבודת גמר יתקבלו סטודנטים שסיימו את לימודי התואר הראשון בציון 80 לפחות, ושעמדו בבחינת הבקיאות וקיבלו בה ציון 80 לפחות. סטודנטים שלא השתתפו בבחינת הבקיאות יתקבלו על תנאי, ועליהם לעבור את במבחן הבקיאות בציון 80 לפחות, במהלך השנה הראשונה ללימודיהם.

למסלול העיוני: ל-לימודי התואר השני במסלול ללא כתיבת עבודת גמר יתקבלו סטודנטים שסיימו את לימודי התואר הראשון בציון 80 לפחות, ושעמדו בבחינת הבקיאות   סטודנטים שלא השתתפו בבחינת הבקיאות יתקבלו   על תנאי, ועליהם לעבור את מבחן הבקיאות במהלך השנה הראשונה ללימודיהם.

ל-לימודי התואר השני יכולים להתקבל מועמדים בעלי תואר אקדמאי שאינם בוגרי החוג לפילוסופיה, בתנאי שיציגו תעודה מוכרת של "בוגר אוניברסיטה", בציון גמר של 75 לפחות.

סטודנטים אלה יתקבלו במעמד מיוחד לשנת השלמות ויחויבו ב-לימודי השלמה מלימודי התואר הראשון ובעמידה בבחינת הבקיאות. תנאי המעבר למעמד "מן המניין" הוא ציון ממוצע 80 לפחות ב-לימודי ההשלמה וציון 80 לפחות בבחינת הבקיאות לסטודנטים במסלול מחקרי, ו-60 לפחות לסטודנטים במסלול עיוני.

 
 

בין נושאי הלימוד (סילבוס) של פילוסופיה ניתן למצוא את הנושאים הבאים:

לימודי מבוא ללוגיקה פילוסופית
דיון בתחשיב הפרדיקטים, סקירת נושאים מהלוגיקה הקלאסית ומלוגיקות לא סטנדרטיות שצמחו כהרחבה או מתוך ביקורת הלוגיקה הקלאסית, שיקולים פילוסופים ומתודולוגים שבבסיס המערכות הלוגיות השונות. האופן שבו מערכת לוגית מאפיינת את האובייקטים בהם היא עוסקת. בין הנושאים : תחשיב פרדיקטים: כללי היסק וסמנטיקה תורת קבוצתית, לוגיציזם והפרדוכסים הסמנטיים, ה' הידיעה ומוֻשג הפרספוזיציה, מוֻשגים ראשוניים מלוגיקה מודאלית וסמנטיקה של עולמות אפשריים

לימודי מבוא ללוגיקה
הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות ה-פילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים, מבוא כללי: מהי לוגיקה? למה לוגיקה? הצגת מושג התקפות: טיעונים תקפים, בטלים, פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים).  
הצרנות משפה טבעית לפורמלית ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית.
סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית.
טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית.
סיכום הסמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה ( סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת.
כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן " תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי.
הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת.
תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים.
כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים.
סוגיות בתולדות הלוגיקה.

לימודי פילוסופיה במאות ה – 19 ו- ה- 20
שיטות מטאפיסיות ואנטי מטאפיסיות ב-פילוסופיה שלאחר קאנט, מן הרומנטיקה והאידיאליזם הגרמני ועד לראשיתו של המפנה הלשוני ב-פילוסופיה של המאה ה- 20. הוגים, כמו היגל, ניטשה, פרגה והוסרל

לימודי מבוא ל-פילוסופיה של הלשון
סוגיות יסוד בתחום אשר הפך למרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי פילוסופיה של הלשון?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין לימודי לשון אחרים, יטופלו נושאים קלאסיים ב-פילוסופיה של הלשון במאה ה-20 .
מהי פילוסופיה של הלשון? הבהרת הגבולות בין פילוסופיה של הלשון לבין לימודי לשון אחרים. המפנה הלשוני.
אבי ה-פילוסופיה של הלשון המודרנית - גוטלוב פרגה: מוטיבציה לוגית המובילה לעיסוק בשאלה הראשונית "מהי משמעות?".
ברטרנד ראסל: מוטיבציה לוגית ואמפיריציסטית לניתוח לשוני.
אדמונד הוסרל: פנומנולוגיה ויחסי שפה ומחשבה.
ויטגנשטיין המוקדם: ההתאמה בין שפה-מחשבה-עולם. השפה והמחשבה כ"תמונה" של העולם ומקומה המהותי של הלוגיקה כמבנה הכרחי של השפה והעולם.
החוג הוינאי: עקרון האימות וסילוק המטאפיסיקה בעזרת הניתוח הלשוני.
ויטגנשטיין המאוחר: ראיה חדשה של בעיית המשמעות וקשריה לפרוייקט הפילוסופי בכללו.
מצב ה-פילוסופיה של הלשון באמצע המאה ה-20.

לימודי מבוא ל-פילוסופיה של הדת
האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים?
שאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-20. טיעונים שונים לקיום האל, הטיעונים לאי קיום האל, טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. הפילוסופים והתאולוגים הדוחים את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור, בארת וישעיהו ליבוביץ.
כיצד ניתן לדבר עם אלוהים ועל אודותיו. טבעו של האל שעל אודותיו אנו מבקשים לשוחח, הסוגים השונים של הספק: הספק על אודות האפשרות לדבר על האל, הספק באשר לקיומו, והספק בדבר האפשרות לנהל עמו מערכת יחסים כלשהי.

לימודי מבוא לתורת המוסר
מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
הגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשלות אלו. עמדתו של אפלטון המעניקה מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים. כיצד קושר דיויד יום בין טבע האדם למוסריותו, ניסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה, התפיסה התועלתנית של ג'רמי בנתהם וג'ון סטיוארט מיל, הביקורת שמציג ניטשה כנגד הוגים אלה.

לימודי תורת המוסר
בחינת תפקידם של מושגי החופש, העצמאות והאוטונומיה במסגרת תורות מוסר פילוסופיות. בהקשר זה נדון בסוגיות יסוד: היחס בין ביסוס עיקרי המוסר על תפיסת האדם כיצור חופשי, אפיון החופש בתור דרישה מוסרית, בתור חובה, זכות, או היבט של הסגולה הטובה המוסרית, היחס בין חופש המחשבה לבין חופש הרצון, בתור יסודות של המוסר ובתור דרישות שמציב המוסר.
דיון השוואתי בגישות מרכזיות ל-פילוסופיה של המוסר: התיאולוגיה המוסרית הנוצרית בימי הביניים ובראשית העת החדשה, תורתו של קאנט, גישות ניאו קאנטיאניות בנות זמננו, תורתו של אריסטו וגישות ניאו אריסטוטליות בנות זמננו, תורתו של רוסו והשפעתה על מושג האותנטיות בגישות בנות זמננו, תורתו של ניטשה והיבטים בגישה הפוסט מודרנית של פוקו.
אינטלקטואליזם, וולונטאריזם, ו'המצאת' האוטונומיה, חשיבה עצמאית, מצפון ומצפוניות, כנות ואותנטיות, בתור היבטים של האישיות המוסרית, האישיות המוסרית ואידיאל האוטונומיה, כיצד באה האוטונומיה לידי ביטוי בחקיקת עקרונות מוסר אוניברסאליים, פיתוח אישיות ייחודית, בין אוטונומיה לנייטראליות, האם האדם האוטונומי כופה על עצמו נייטראליות, ואם כן, נייטראליות ביחס למה?; בין אוטונומיה לנאורות מושג הביקורת וביטוי החופש על ידי האישיות הנאורה עפ"י קאנט ועפ"י פוקו, ביקורת החופש, מקורות העצמי, הסגולות הטובות, וביקורת המושגים של אוטונומיה ושל יצירת העצמי עפ"י צ'רלס טיילור ועפ"י מאקינטייר.

לימודי מבוא ל-פילוסופיה פוליטית
הכרת מושגי יסוד ותפיסות עקרוניות ב-פילוסופיה מדינית, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות ה-פילוסופיה המערבית, תפיסותיהם של שני הוגים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, תורותיהם הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן ז'אק רוסו וג'ון סטיוארט מיל.

לימודי מבוא ל-פילוסופיה יוונית
ה-פילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היווניים עיצבו את מושג ה-פילוסופיה, הגדירו את
מושאיה, תיחמו את תחומיה יצרו כלים מושגיים לדיון הפילוסופי, היוונים הביאו את הפילוסופיה לשיאים כאלה, שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם ניכרת בכל שלבי התפתחותה של ה-פילוסופיה המערבית, סקירת תולדות ה-פילוסופיה היוונית החל מהתהוותה במאה השישית לפנה"ס ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו במאה הרביעית לפנה"ס.
הפילוסופים הקדם סוקרטיים מאפלטון ועד אריסטו. שלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: כלומר היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי.

לימודי מבוא ל-פילוסופיה חדשה
הכרת מושגי יסוד ותפישות עקרוניות ב-פילוסופיה החדשה מתחילת המאה ה 17 עד למחצית המאה ה 19 עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים, שיטות מטאפיסיות ותפישות תורת ההכרה של הוגי העת החדשה, מושג תולדות ה-פילוסופיה; תיחום אידיאי היסטורי של ה-פילוסופיה החדשה, עמדות מדעיות חדשות, הישגיה של ה-פילוסופיה החדשה, ה-פילוסופיה המערבית שלאחר קאנט והיגל, הדיאלקטיקה של הנאורות.

לימודי מבוא למטאפיסיקה ותורת ההכרה
שאלת הזיקה שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה והייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים, מושג הידיעה ובתנאיו, מושג ההצדקה והגישות השונות: מסדתנות קארטזיאנית, מסדתנות נטורליסטית, וקוהרנטיזם. בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, מושג הזמן ומושג הזהות.

לימודי מטאפיזיקה ו-פילוסופיה של הנפש
גישות פילוסופיות שונות ביחס לסוגיות יסוד במטאפיזיקה ובפילוסופיה של הנפש, בעיית האוניברסאלים, שאלות ונושאים שונים הקשורים בטבעם המטאפיזי של פרטיקולארים. דיון בסוגיות שונות ב-פילוסופיה של הנפש, שאלת האינטציונאליות, המכוונות של מצבי נפש, סיבתיות מנטאלית, בעיית התודעה, זהות פרסונאלית, שאלת חופש הרצון ושאלות אחרות

לימודי מבוא ל-פילוסופיה של המדע
תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע מהמאה ה - 16. פילוסופיות המדע של בייקון ודקארט, הבעייתיות שהציבה להן הפיסיקה של ניוטון, האתגר שהעמיד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי לגישות רציונליסטיות, הקושי שהציבה ביקורת האינדוקציה של היום לגישות האמפיריציסטיות, המשמעות הפילוסופית של פיצול הפיסיקה הבתר ניוטונית לאנליטית וריאליסטית, חידושה של הגישה האינסטרומנטליסטית במתמטיקה ובמדע בשלהי המאה ה-18, הבעייתיות הפילוסופית של מדעי ההתהוות בראשית המאה ה – 19, האמפיריציזם האנטי בייקוני שלאחר היום, המשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה – 20, הגישות שפותחו בתגובה.

לימודי פילוסופיית הלשון של דונלד דוידסון
דונלד דוידסון נחשב עוד בימי חייו לאחד הפילוסופים המרכזיים והמשפיעים בפילוסופיה האנליטית. הצהרתו המפורסמת: "אין דבר כזה, שפה". עם זאת, דוידסון, המשיך לכתוב בשפה, על השפה, על פילוסופיית הלשון ועל תורת משמעות. כיצד ניתן להמשיך לדון בשפה ובו בזמן להחזיק בעמדה כי זו אינה קיימת? פילוסופיית הלשון החדשה שיצר דוידסון, הכוללת מושגים חדשים, שאלות חדשות והתבוננות אחרת על השפה.

הובס ושפינוזה – מטאפיסיקה אתיקה ופוליטיקה
תורותיהם האתיות והפוליטיות של הובס ושפינוזה, מיקומן ואופן התייחסותן של תורות אלו אל התורות המטאפיזיות, האפיסטמולוגיות, המתודולוגיות והפסיכולוגיות של שני הוגים אלו.

לימודי מבוא לאסתטיקה
בעוד המושא המרכזי של ההכרה הוא האמת ושל המוסר הוא הטוב, האסתטיקה פונה בראש וראשונה ליפה. האופנים השונים שדרכם הבינה הפילוסופיה את מקומו של האסתטי, את הקרבה כמו גם את המתח שבין היפה, האמת והטוב
אפלטון: היפה הטוב והאמת במדינה ובמשתה
רוסו: המקורות הפואטים של השפה
קאנט: האסתטי כמתווך בין הטבע והחירות
ניטשה: האמנות כיסוד המטאפיזי של הקיום
בנימין: הטרנספורמציה של האסתטי בעידן המודרני
השאלות המרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, מהעת העתיקה ועד המאה ה - 20. דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, האופן בו מאירה המחשבה האסתטית את מבנה הניסיון האנושי ואת שאלת האמת.   התשוקה אל היפה ב-פילוסופיה היוונית, אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות, ייצוג, אשליה ופרספקטיבה ב-פילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס, השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה, האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות, אמת וטרגדיה, מודרניות ואוואנגרד.

הגדרות של אמנות במאות ה – 19 וה- 20
ההגדרות המרכזיות של ה-אמנות שפותחו במאות ה- 20   ו- 21 ועיצבו את האסתטיקה האנליטית, האנגלו אמריקאית. הגדרות מודרניסטיות פורמליסטיות של בל, פריי ובירדסלי, המתמקדות בצורה של יצירת ה-אמנות על חשבון התוכן, הגדרת האמנות כהבעה של קולינגווד, אמנות כהתנסות אסתטית של דיואי. הגדרות אמנות שיוצאות כנגד ההגדרות המודרניסטיות וחוזרת אל תפיסת ה-אמנות כייצוג: אמנות כמשמעות מגולמת בחומר של דנטו, התורה המוסדית של האמנות שפותחה על ידי דיקי מתורתו של דנטו. התיאוריה ניאו ויטגנשטיאנית של מוריס וייטס המתנגדת לניסיונות לספק הגדרות לאמנות.

האמנות פוגשת את השפה
המשמעות של יצירת אמנות היא מוצר אינטלקטואלי, שנתפס דרך פרשנות על ידי מישהו שאינו האמן עצמו, והיופי של היצירה, אם היא אכן יפה, נובע ממשמעות זו, המהפך שעבר על האסתטיקה של המאה העשרים לאחר שפגשה את ה-פילוסופיה של הלשון. התורות אסתטיות שהעבירו את הדיון ממראה היצירה לתוכן שלה, תורות שתופסות את היצירה כאובייקט מושגי שמהותו במשמעות שלו ושפונה בעיקרו אל התודעה ולא אל החושים. התפיסות השונות של החוויה האומנותית על פי תורות אלה, תפיסות של משמעות של יצירות אמנות, ותפיסות פרשנות, האם נשקפת סכנה למדיום האומנותי בעקבות המפגש בין השפה ל-אמנות

מעמד הזכויות החברה ובמדינה
אחד התחומים שהתפתחו מאד בפילוסופיה פוליטית במהלך הרבע האחרון של המאה העשרים הוא הדיון בזכויות (Rights Talk). במסגרת דיון זה נתפסים היחסים החברתיים, המשפטיים והמוסריים בתוך המסגרת המדינית והחברתית כמערכת של זכויות וחובות המוכרות על ידי כלל המשתתפים במסגרת זו. תוכנן וטיבן של זכויות, האם הן מכוננות חובה מקבילה לקיומן בשעה שהן מכוננות או שהן רק זכאות למשהו, האם קיומן חל רק בתוך מערכות כללים המתקפות אותן, והאם הבעלות עליהן מחייבת את קיומם של התנאים ההכרחיים למילוין. האם הן מחייבות קיומה של קהילה כדי שתתקיימנה ועוד.

המרחב של השיפוט האסתטי
השיפוט האסתטי מתרחש במרחב ייחודי ובתהום הפעורה ביניהן. שלוש הבקורות של קאנט, כיצד מרחב זה מגשר בין החושני לעל חושני ובין החלל למרחב המחשבה.  הקשר של מרחב זה למושגים כגון עולם ובית, עד כמה מרחב זה עשוי להיות המרחב הראשוני עמו ה-פילוסופיה נדרשת להתמודד.

לימודי ה פילוסופיה ההודית
פילוסופיה הודית ו-היסטוריה של ה-פילוסופיה: אסכולות הינדואיסטיות וזרמים בודהיסטיים
מעמד ה-פילוסופיה וגבולותיה במחשבה ההודית: תורת הפרמנות והשקפות על טבע האדם.
חומר ורוח: עיקריה של אסכולת הסאנקאיא ההינדואיסטית
עמדות ריאליסטיות בתורת ההכרה: אסכולת הניאיא
תורת הכרה מול מטפיסיקה – משנתו של שנקרה
עמדות אנטי ריאליסטיות בתורת ההכרה: פילוסופיות בודהיסטיות, וסובנדהו ודיגנגה,
גבולות העולם כגבולות הלשון: פילוסופית הלשון של בהרטריהרי

לימודי ה- פילוסופיה הסינית
הויכוח לגבי הבנת הדאו אצל ממשיכי קונפוציוס: מנג דזה ושון דזה. הפער בין הממשיכים אכן מצוי בניגוד בין הדעות כי טבע האדם "טוב" אצל מנג דזה או "רע" אצל שון דזה .
להיכן מובילה הדרך, ומה מקומה? האם ב"טבע", ב"אדם" או במקום אחר? מהו החינוך ומה מאפשר, האם חכמה ומוסר חד הם? והאם חכמה בהישג כל? האם מקור הפער בין ההגויות הוא זה שבין אקזיסטנציאליזם אצל מנג דזה לפסיכולוגיה אצל שון דזה: מנג דזה נותן קדימות ל"קיום" ולפיכך הטוב הוא איכות "טבעית", שון דזה מקדם את ה"מהות הפסיכולוגית ולפיכך הרע הוא איכות טבעית, ההשלכות של השיטות על פילוסופיות מאוחרות יותר בסין.

לימודי אסתטיקה
מהי התנסות אסתטית? מה בין התיאורים הפילוסופיים של התנסות זו לבין סוג הסיפוק או הטלטלה שאמנות גורמת לנו? האם יש ל-פילוסופיה אפשרות לאבחן את האופן הייחודי בו יצירת ה-אמנות פועלת על נמעניה? מהו האסתטי, האם הגדרתו של האסתטי משתנה לאחר המודרניזם, מהן ההשלכות שיש לתמורות בשדה האמנות על ה-פילוסופיה.
האם היופי הוא תנאי להתרחשותו של שיפוט אסתטי ומהם האופנים להבין מושג זה של היפה. האם יש צורך להגדיר מחדש את התכונות של האמנות במונחי יופי ושגב ואת החוויה האומנותית במונחי הנאה . בחינת הטקסטים עיקריים: "ביקורת כוח השיפוט" של קאנט ו"מקור מעשה ה-אמנות" של היידגר. "הולדת הטרגדיה" של ניטשה, "הרצאות באסתטיקה" של היגל,   "על המאוים" של פרויד.

 
 
ביקורת הדמוקרטיה בכתבי ניטשה
התנועה הדמוקרטית, לא זו בלבד שהיא צורת ניוון של הארגון הפוליטי, כי אם גם צורת ניוונו והקטנתו של האדם, גימודו לבינוניות, פיחות ערכו על פי ניטשה. ניטשה הוא ממבקריה הרדיקליים ביותר של החברה הדמוקרטית המודרנית. ערכי המהפכה הצרפתית - חירות, שוויון ואחווה - לא התממשו בפועל, ושימשו למעשה כיסוי ומסיכה לשעבוד.
המשמעו הניטשיאנית של ערכי המהפכה הצרפתית ועד כמה ובאילו מובנים מתממשות,   חירויות האדם לאחר המהפכה. האם ניתן למצוא בהגותו של ניטשה אלטרנטיבות חברתיות להווה הפוליטי כפי שהוא מתארו ומבקרו.

אקסטרנליזם ב-פילוסופיה של הנפש
אקסטרנליזם היא עמדה שצמחה בשליש האחרון של המאה העשרים מתוך הבנה ששום תהליך או מצב מוחי אינו מסוגל כשלעצמו, מתוך עצמו, להיות "על אודות" אובייקט מסוים בעולם הוא לא יכול "ללכוד" אובייקט ספציפי. זאת אומרת שכדי שמחשבה על אובייקטים בעולם תהיה בכלל אפשרית, התוכן שלה צריך להיקבע בחלקו מבחוץ, על ידי האובייקטים בעולם עצמם ועל ידי בני אדם אחרים,   לעמדה זו השלכות מרחיקות לכת כגון: ביטול הרעיון הקרטזיאני של תיאטרון פנימי נפשי, ביטול החשיבות של חוויות חושיות או סנס דאטה בשביל ידע או מחשבה, ביטול האפשרות של ספקנות לגבי העולם החיצון, והכנסת היסטוריות או זמניות כחלק מהמושג של תוכן נפשי.

לימודי מושגי יסוד בפינומינולוגיה
התפתחות המחשבה הפינומינולוגית דרך התמקדות במושגי מפתח המלווים את הפינומינולוגיה מאז ראשיתה, חלקם הפכו מזוהים עמה ועם הוגיה המרכזיים באופן בלעדי, גם אם רובם קדומים ממנה והיו בשימוש זמן רב לפני שכתב הוסרל את המאמר " פילוסופיה כמדע חמור" ובו קבע כי הגיע העת לראשית חדשה במחשבה ולחזרה אל נקודת התחלה רדיקלית כדי שפילוסופיה אמיתית תוכל להתהוות, אחרים מלווים אמנם את ה-פילוסופיה משחריתה, אך הפינומינולוגיה מבקשת לחשוב אותם מחדש, ולהעניק גם לה ראשית חדשה. המחשבה הפינומינולוגית מבקשת לסמן בהם את שיטות העבודה הייחודיות שפיתחה, מושגי מפתח בכתבי הפינומינולוגיה, ניסיון ושיפוט, לוגיקה פורמאלית וטראנסצנדנטאלית, הגיונות קארטזיאניים, משבר המדעים האירופי.

פוזיטיביזם לוגי
הפוזיטיביזם הלוגי, שצמח באירופה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, זכה להצלחה מסחררת. השפעתו ניכרת במקומות רבים: באופן בו התפתחה הפילוסופיה האנליטית בשנים שלאחר מלחמת העולם, בייסוד התחום של "פילוסופיה של המדע" ובשימוש הנרחב שנעשה בשיטות לוגיות ומתמטיות על מנת לפתור בעיות פילוסופיות, במיוחד ב-פילוסופיה של הלשון. אולם היום המוניטין וההשפעה של הפוזיטיביזם הלוגי נשחקו מאוד, עד כדי כך שיש המתייחסים אליו כאל "דחליל פילוסופי" ולא כאל עמדה פילוסופית מכובדת. מדוע זה קרה?
ההתפתחויות המדעיות והעמדות הפילוסופיות שהיוו את הרקע לצמיחת הפוזיטיביזם הלוגי, הסיבות לעלייתו ונפילתו של הפוזיטיביזם הלוגי, כיצד הוא יכול לשמש אותנו גם היום.

לימודי אתיקה אותנתיות ושפה – קירקגור וויטגנשטיין
יוהנס דה סילנטיו (יוהנס השתקן) הוא המחבר הפסבדונימי של חיל ורעדה מאת סרן קירקגור. הוא מכונה "השתקן" כיוון שאינו יכול להסביר את מעשיו של אברהם. כל שהוא י כול זה רק לתארם. האמונה, כותב יוהנס דה סילנטיו, "...היא אכן פאראדוכס נורא ועצום, פאראדוכס אשר מכוחו מעשה רצח הופך להיות פועל שבקדושה הנושא חן בעיני אלוהים..", ועל כן היחיד, שמתעלה מעל הכללי וצורות המוסר המקובלות, אינו יכול לנמק את מעשיו במילים. ולכן, מוסיף קירקגור, "הענות והאימה שבפאראדוכס מונחות בשתיקה – אברהם איננו יכול לדבר."
בהגותו המאוחרת של ויטגנשטיין, מוצאים את הטענה שמילים רוכשות משמעות בשימוש יומיומי ורגיל. קריאתו להחזיר "... את המילים משימושן המטאפיזי אל שימושן היומיומי", היא קריאה שמטרתה להביא להבנה, שהבעיות הפילוסופיות נוצרו כתוצאה מ"חבורות שההבנה חטפה בהתנגשה עם גבולות השפה." מכאן, ביקורתו של ויטגנשטיין על האפשרות לשפה פרטית מובנת. היחיד אינו יכול להמציא שפה משלו - שפה שאיש מלבדו לא יוכל להבין את כלליה,   מבחינה לוגית השפה והמחשבה תמיד נשענים על ממד ציבורי וכללי. כיצד יכול היחיד להיות אותנטי? האם יש אפשרות כזאת? כיצד יוכל, אם בכלל, לחרוג ממשחק הלשון?

לימודי גישות מדעיות ופילוסופיות למודעות
במשך מאות בשנים המודעות האנושית נחשבה חידה שאינה ניתנת לפתרון מדעי, אולם בעשור האחרון רואים חוקרי מוח רבים את המודעות כאתגר החשוב ביותר של מדעי העצב. מהי מודעות, ההנחות הפילוסופיות שעליהן נשענים המחקרים המנסים למצוא את התשתית העצבית לחוויה המודעת, ואת ההשלכות שלהם על הבעיה הפסיכו פיסית. בעיית ה -Qulaia- ער ההסבר לגבי המודעות, שאלת האינטרוספקציה כאבן בוחן למודעות ועוד.

היבטים בדהרמה של הנשים ההינדיות
מושג הדהרמה הוא התשובה ההינדואית לשאלה: מה על האדם לעשות? וככזה הפך למושג מרכזי בשיח ההינדואיסטי הקלאסי והמודרני. אלא ששיח זה מנוסח עבור גברים בלבד ובקושי מספק תשובה לשאלה מה על האישה לעשות? מעמדה הפילוסופי של האישה ההינדית לאור היעדר דהרמה ברורה עבורה ובו בעת לאור הדילמות הדהרמיות המלוות אותה הן בהינדואיזם הקלאסי והן בהינדואיזם המודרני.
מבוא למושג הדהרמה, האישה הוודית – מרכזו הפולחני של העול, האישה המושלמת – האישה הנשואה, האישה הגואלת ונשים פרושות אחרות, האישה מחליפת הצורות, כוחו הקוסמולוגי של היופי, כוחם האפיסטמולוגי של תכשיטים, מבט עכשווי: מאבקן של נשות האסורים במגע לשוויון זכויות ולדהרמה אחת.

אנשים כאלים ואלים כבני אדם
מאז ראשיתן העמידו המחשבה, ה-ספרות והפוליטיקה ההודית קו שביר החוצץ בין הגדרת האלים להגדרת בני האדם. אלים שנתקנאו בבני האדם ובני אדם שהפכו ועדיין הופכים לאלים. כתבים פילוסופיים וספרותיים מן המסורת ההינדית הקלאסית והמודרנית, פוליטיקה ותרבות פופולארית הודית בת ימינו. מושג האל וכיצד מתמודדת ההגות ההינדית עם השאלה הפילוסופית המטרידה מכל: מהו האדם?

וויטגנשטיין ואתיקה
תפיסת האתיקה של ויטגנשטיין, כפי שהיא עולה בטרקטטוס, הקשרים בין תפיסת האתיקה של ויטגנשטיין לבין חלקים אחרים של הפילוסופיה שלו, הקשרים בינה לבין תפיסות אתיקה של פילוסופים אחרים בני תקופתו. כיצד יתכן שמשפטי האתיקה הם חסרי מובן ועם זאת "משמעותיים"? , מהי תורת המשמעות של משפטי האתיקה? , מה מקומו של ויטגנשטיין ביחס להבחנה בין אתיקה למטא אתיקה?, מה בין האתי למיסטי?, מה בין אתיקה למדע? , כיצד תתכן אתיקה "בגוף ראשון" שאינה פסיכולוגיסטית? , האם הביוגרפיה של ויטגנשטיין רלבנטית להבנת האתיקה שלו.

לייבניץ – מטאפיסיקה ו-פילוסופיה של הטבע
עמדתו המטאפיזית הייחודית של לייבניץ לאור הסוגיות והמחלוקות המדעיות והמטאפיזיות של התקופה, החלוקת עם דיקרט בדבר "הכוח החי, המחלוקות עם ניוטון וקלארק בדבר טבע החלל, עקרונות היסוד של הפילוסופיה של לייבניץ, גישתו המדעית והמטאפיזית לחקר הטבע והיקום, מושג הקונטינגנטיות, בעיית ההכרח והחופש של האדם והאל.

עצם ותכונה אחרי אריסטו
תורת העצם של אריסטו עיצבה אומנם את המחשבה המערבית מאז ימי הביניים ועד ראשית העת החדשה, אך השפעתה על המחשבה היוונית בתקופה ההלניסטית ובעת העתיקה המאוחרת הייתה מועטה. גורלה של תורת העצם של אריסטו בעת העתיקה, הביקורות והפרשנויות העתיקות לה זכתה תורה זו, העקרונות הפילוסופיה האריסטוטלית, תפיסות היסוד של האסכולות ההלניסטיות המרכזיות דוגמאת הסטואה והניאו פלטוניזם.

לימודי דת ומוסר בייוון העתיקה
בתקופה העתיקה, כמו גם בתקופות אחרות, התפיסות המוסריות והדתיות המקובלות היוו רקע לתורות המוסר, הפילוסופיות אשר פיתחו וביססו את הערכים המקובלים, הזיקה שבין המוסר והדת העממיים ותורותיהם של הפילוסופים היוונית של התקופה הקלאסית וההליניסתית כמו: סוקראטס, אפלטון, הקיניקנים, אריסטו, אפיקורוס, הסטואיקנים.

רלאטיביזם – מטאפיסיקה אפיסטמולוגיה ומוסר
סוגיית המוחלטות מול היחסיות לגבי תחומים שונים. השאלה המטפיסית שמעורר הרלטיביזם אודות מוחלטות/יחסיות האמת: האם האמת יחידה, או שמא היא תלויה בסובייקט, בחברה או בתקופה ההיסטורית? האם יחסיות האמת היא בכלל קוהרנטית? השאלה האפיסטמולוגית אודות הרציונליות: האם יש אמת מידה יחידה לגבי רציונליות של האמנות, או שמא שיפוטי רציונליות הם תלוי תקופה/חברה/מין? האם, יש "אפיסטמולוגיה פמיניסטית"? האם שיפוטים מוסריים מבטאים את יחסו של הדובר או החברה לגבי ערכן המוסרי של פעולות, או, טענות אובייקטיביות, בעלות ערך אמת יחיד שאינו תלוי בשום "נקודת מבט"?

בודהיזם בהודו -   תורות פילוסופיות והשקפות עולם
סקירה של התפתחות ה-פילוסופיה הבודהיסטית בהודו. הגותו של הבודהא, עמדות הפילוסופיות המורכבות של האבהידהרמה, הוגים מהאיאנים, נגרג'ונה, אסנגה, וסובנדהו ודיגנגה.
הרקע החברתי לצמיחת הבודהיזם בהודו, תורת בודהא: ארבע האמיתות, תורת בודהא: שלילת הקביעות ושלילת מושג ה"אני", אסכולות פילוסופיות בבודהיזם ההודי: טהרוודה ואבהידהרמה.
תמורות או מהפכות? התפתחות המהאיאנה, ניהליזם פילוסופי או תרפיה פילוסופית? עמדתו של נגרג'ונה, על המציאות, החלום ומה שביניהם: השקפות פילוסופיות של היוגצ'רה, אסנגה ווסובנדו, הבודהיזם כ-פילוסופיה ביקורתית, הבודהיזם ההודי בראי המערב.

מה טרגי באנטיגונה
השאלה מהו הטרגי העסיקה פילוסופים רבים מאז ימי אריסטו והיא ממשיכה לפרנס ספרות ענפה גם בימינו אלה. בהיסטוריה של הדיון בטרגי היו מי שזיהו את הטרגי כצורה לבטא עמדה מוסרית ביחס לסבלו של האחר, או כעניין פואטי שאין בינו לבין המוסר ולא כלום, או כביטוי של המבנה היסודי של כל סובייקט אנושי. המושג של הטרגי, מושגים נלווים אליו כמו הקתרזיס, המפנה הטרגי, הפגם הטרגי ועוד. אבחון של עמדות שונות ב-היסטוריה של העיסוק בטרגי,
פתרונות מן התיאוריות השונות הרווחות בזמננו, המציעים פילוסופים של המוסר ושל הנפש, פתרונות שמציעה הפסיכואנליזה של פרויד ולאקאן, פתרונות המצויים במחשבה הפמיניסטית הבוחנת את הקורלציה בין הטרגי לבין הגורל הנשי.

בין פילוסופיה ו-ארכיטקטורה
מה בין פילוסופיה לארכיטקטורה? כיצד נפגשות שתי דיסציפלינות אלו ומה האפשרויות הגלומות במפגש זה? התיאוריה הביקורתית הפכה לאופציה מובילה לפרשנות בשיח הארכיטקטוני, עומקה של השאלה הפילוסופית הפך לרלוונטי יותר מתמיד. בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה, בחיפושו אחר משמעויות, פנה השיח הארכיטקטוני לתיאוריות ביקורתיות על מנת להרחיב את הממד הפרשני של ה-ארכיטקטורה.
בעיות פילוסופיות צצות בכל אימת שבני אדם מתחילים לערער על מקומם בטבע, בחברה ובהיסטוריה. מה הקשר בין פילוסופיה למעשה הארכיטקטורני? כיצד דיון פילוסופי במושגים חלל ומקום מהותיים לשאלות מרכזיות ב-ארכיטקטורה? מה ההבדל בין חלל גיאומטרי לחלל קיומי? מהו היחס בין האתי והאסתטי בארכיטקטורה?
משימתה העיקרית של ה-ארכיטקטורה הנה לתת "פרשנות לדרך החיים אשר תקפה עבור תקופתנו", הדיאלוג בין ארכיטקטורה לבין מחשבה פילוסופית כתנאי לחשוב מחדש את מושגי היסוד של הפרקטיקה הארכיטקטונית, הממד הפרשני והקיומי של חלל, מקום, מגורים ושכינה.

יהדות ויהודים ב-פילוסופיה של ניטשה
ניטשה, מבשר מות האלוהים, מצא עניין מיוחד בגנאלוגיה של הדת היהודית בכלל וביהודים בני זמנו בפרט. בפאזה המקראית של הדת היהודית הוא מאתר ביטויים נשגבים של הרצון לעוצמה. בפאזה הכהנית הוא מאבחן ניוון, התנכרות מן הטבע ושלילת החיים שהולידו מתוכם את הנצרות.
בפאזה הגלותית, הצליחו היהודים לשחזר את העוצמה שאבדה להם דווקא מתוך הסבל שעברו. ולכן, בהיותם נקיים מן הרסנטימנט שהטילו ברודפיהם הנוצרים, ובעלי עוצמה קיומית שצברו בגלות, ניטשה מבקש להשתמש ביהודים בני זמנו כמנוף לחילוצה של אירופה מן הניוון שבו היא שקועה. היהודים מצדם, ובמיוחד אלה שלקחו חלק בכינונה של התרבות העברית, לא נשארו אדישים כלפי ניטשה. עבורם, הפילוסופיה שלו לא הייתה כלואה בד' האמות של העיון הספקולטיבי אלא השתרעה על פני החיים עצמם, בין לחיוב ובין לשלילה. 
ביקורת הדת של ניטשה, מקומם של הדת היהודית והיהודים בפילוסופיה שלו, הפולמוס הניטשאני שהתנהל בתרבות העברית, מברדיצ'בסקי שהיה נושא הדגל של הניטשאנים העבריים ועד אחד העם שהסתייג מן 'הצורה הארית' של הפילוסופיה הניטשאנית ומן 'צעקתם של איזו צעירים בעלי דמיון, שאכלו בוסר בכרמי זרים ורוצים שתקהינה שני כל העם'.

אמת
מהי אמת? האם אמת היא תכונה? יחס? ואם כן, תכונה של מה? יחס בין מה למה?
לאילו דברים אפשר לייחס אמת או שקר? איך קשורה אמיתותו של דבר מה לידיעה (או למחשבה) שהוא אמיתי? שאלות אלה העסיקו את הפילוסופיה מתמיד. אך משמעותן וחשיבותן של שאלות אלה עצמן הטרידו את ה-פילוסופיה: כיצד יש להבין או לגשת לשאלות אודות אופייה של אמת? מהי הדרך הנאותה להתייחס אליהן, וכיצד תיראה תשובה הולמת? ישנם פילוסופים הכופרים בהנחה שיש דבר מה מעניין פילוסופית לומר על אמת. מוטיבציות בולטות לעניין הפילוסופי בשאלות על אמת, ולהשלכות מפתיעות של תכונותיו הבסיסיות ביותר והטריוויאליות של המושג הזה.

הרהורים פילוסופיים בדבר הטענה שהקב"ה מדבר
הרעיון שהאלים מדברים אופייני לפוליתיאיזם של העולם העתיק. רעיון זה הופך להיות בעייתי כאשר נעשה חלק של המונותיאיזם המקראי ביהדות, בנצרות ובאסלם. הרעיון של " אמירת ה'" ושל "דבר ה'" תופש מקום מרכזי בתורה ובנ"ך, והדתות המקראיות מנסות להגן על רעיון זה נגד ההתקפות על "הגשמת האל" של ה-פילוסופיה של ימי הביניים.
ניקולאס וולטרסטורף (מהפילוסופים המובילים בפילוסופיה של הדת בארה"ב) כתב מסה פילוסופית אשר בה הוא מבקש להסיר התקפות מסוג זה על ידי שימוש בגרסה מורחבת של תיאורית ה – SPEECH-ACTS של  Austin והרעיון של illocutionary-acts , אלה יאפשרו לנו להבין את השיח האלוהי בצורה יותר משביעת רצון. הוא מציע פרשנות של כתבי הקודש העומדת על "כוונת-הדובר" והמנוגדת לדעותיהם של ריקואר, דרידה ומחברים אחרים בתחום ההרמנויטיקה המקראית החדשה.

המטאפיסיקרה של האלה
סרסווטי, תפישת עולם שהעמידה ספרות מופלאה, פילוסופיה מהפכנית ואמנות נדירה בנוף ההודי. אלא ביקשו לחקור אם מהות העולם היא מילולית, כוחה הקוסמולוגי של השפה, צלילים שאינם נשמעים, השראה אלוהית ובכוחו היצירתי של האדם.

לימודי פילוסופיה ושירה
הריב העתיק בין ה-פילוסופיה לשירה הוא עדות לא רק למתח בסיסי הקיים בין שתי דרכים שונות לגלות ולתת פשר לדברים, אלא, גם עדות ולקרבה השוררת בין שתי דרכים אלה.

מועקה ומלנכוליה ב-אמנות
מושגים פרוידיאניים: מועקה ומלנכוליה, והניסיון לקשרם לאפקטים שיש לאמנות על צופיה וקוראיה. כנגד המחשבה שה-אמנות משרה עלינו סיפוק והנאה,בחינת משמעותם האפקטים השליליים, הטקסטים שיבחנו הם: "אבל ומלנכוליה" ו"עכבה, סימפטום ומועקה" של פרויד. פרויד רואה במלנכוליה ובמועקה אפקטים שיש לאבדן או להיפרדות מאובייקט אהוב על האני.   בפסיכואנליזה המאוחרת יותר נקשרים המלנכוליה והמועקה ל "הממשי".

ביקורת התבונה הטהורה
המחשבה הביקורתית של קאנט חוללה בגרמניה של סוף המאה השמונה עשרה מהפכה אינטלקטואלית שאין דומה לה בהיסטוריה של המחשבה. אך על אף השפעתה הבולטת של מחשבת קאנט על עולם המחשבה הגרמני והאירופאי, השפעה שעקבותיה בולטים גם בפילוסופיה של זמננו, הדעה הרווחת היא שהאפיסטמולוגיה והמטאפיזיקה של קאנט אינם מגלמים עמדה קוהרנטית. אלו מתייחסים במיוחד לרעיון האידיאליזם הטרנסצנדנטאלי, רעיון היסוד של שיטת קאנט. בחינת מושגי היסוד של האונטולוגיה והאפיסטמולוגיה של קאנט

שלבים בחיי המאמין
דרכו של אינדיבידואל מאמין המבקש להשיג קירבה מכסימלית לאל. מבחינה אפיסטמית ופסיכולוגית מדובר בתהליך של שינוי וגיבוש הזהות העצמית, שניתפס כמכונן גם על ידי האל. המאמין בוחר לשנות את עצמו בהתאם למה שהוא תופס כמהות חיצונית לו. באורח פרדוקסלי הוא מכונן בתוכו פנימיות טראנסצנדנטית.

אמנות ויומיום
הטענה המרכזית תהיה של-אמנות וליומיום ממד אסתטי, אתי ופוליטי משותף הניתן להבנה רק במסגרת הדיון ביחסיהם ההדדיים. יחסים אלה אינם תיאורטיים בלבד, הם בעלי ביטויים והשלכות מעשיים. שילוב בין המושגי והקונקרטי, התיאורטי והפרקטי, השלכות שילוב זה לגבי היכולת לחיות יומיום משמעותי.

סכסוכים ותרבות
הגדרות שונות של תרבות, מרכיבי תרבות שיש להם נגיעה לסכסוכים, מושגי יסוד: ניצחון ותבוסה, תפיסת העצמי ותפיסת הזולת, עקרונות מטאפיסיים ואתיים כגון: המטרה מקדשת את האמצעים, הסכסוך כחלק מתפיסת מציאות: מקום וזמן, אמצעים לניהול סכסוכים, לשון, ניהול זמן, אלימות, חוק, נקמה, הצדקה, חינוך בתחומי סכסוכים וניהולם.

בעיית התודעה
בעיית התודעה נחשבת לאחת מ 10 הבעיות הפילוסופיות והמדעיות העיקריות שהן עדיין לא פתורות. עוסקים בה פסיכולוגים, חוקרי מוח, ביולוגים, בלשנים ופילוסופים. התודעה היא עובדה המוכרת לכל אחד מאתנו. על אף העניין הגדול בלא מודע לסוגיו, אינטואיציה אנושית בסיסית היא שהיותנו יצורים מודעים היא סממן מובהק של הווייתנו. אך מה מבחין ישים מודעים מישים נטולי תודעה? מה הוא טיבעו של השינוי המתחולל בנו כאשר אנחנו מתעוררים משנה נטולת חלומות או ממצב של עילפון, מצבים שבהם היינו נטולי תודעה? מהן חוויות נפשיות מודעות? כיצד ניתן להסביר את היות החוויות הנפשיות המודעות בעלות האיכות שיש להן? האם אפשר להסביר את הסובייקטיביות הקשורה במצבי מודעות בעזרת הכלים המושגיים של מדעי הטבע?
שאלות אלו ואחרות כלולות תחת הכותרת בעיית התודעה.

הונאה עצמית
בעיית ההונאה העצמית כבעיית יסוד של החשיבה הפילוסופית, כיצד הוגים מרכזיים מציגים אותה ככזו ואת הדרכים שהם מציעים להתמודד עמה, שאלת השכנוע העצמי וסכנת האשליה, בהיבטים הלוגיים והפסיכולוגיים של החשיבה הפילוסופית, בבעיית התדמית הטרנסצנדנטלית, ביחסים בין אמת לוודאות ובפער בין אמונה לידע ב-פילוסופיה.