בין נושאי הלימוד (סילבוס) לתואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ניתן למצוא:
מבוא ל-לימודי סוציולוגיה
הצגת מגוון המושגים, והסוגיות המחקריות מהם מורכבת הדיסציפלינה הסוציולוגית, יישום שיטות סוציולוגיות לתופעות ובעיות מרכזיות בחברה הישראלית ובעולם.
מבוא ל-לימודי אנתרופולוגיה
ה-אנתרופולוגיה החברתית תרבותית היא תחום מדע המשופע בזרמים תיאורטיים. הזיקה שבין ה"טבעי" לבין "התרבותי" בעיצוב דפוסי הקיום החברתי, תהליכי מיסוד חברתיים ובגישות פרשניות שונות לאופי האינטראקציה החברתית.
לימודי מקורות היסטוריים ואינטלקטואליים של מדעי החברה
בעיות ודילמות מרכזיות, וסוגיות יסוד, העומדות בבסיס ההגות של מדעי החברה. הקשר בין הקונטקסט ההיסטורי חברתי לבין התפתחותם של הרעיונות, סוגיות, כגון "חירות מול שוויון"; "דימוי מול מציאות"; "חברה מול יחיד" , בהתפתחות המדעים, במורשת המהפכה הצרפתית, חברת השוק והמדינה המודרנית.
לימודי מבוא ל-סטטיסטיקה
סטטיסטיקה תיאורית - לוחות, הצגות גרפיות, ערכים מרכזיים, מדדי פיזור, ציוני תקן, שימוש בלוחות ההתפלגות הנורמלית, מקדם המתאם וקווי רגרסיה.
הסקה סטטיסטית - משפט הגבול המרכזי לממוצע ולפרופורציה. רווחי סמך ובדיקת השערות סטטיסטיות לפי מדגם מקרי על הממוצע, שונות ידועה ושונות לא ידועה, פרופורציה, ומבחן C 2 לאי תלות.
לימודי תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות
תורות עיקריות בחשיבה הסוציולוגית הקלאסית, לרבות אלה של קונט, מרקס, דורקהיים, ובר, זימל, פארטו, ומיד. ניתוח בעיות מהותיות כגון האבחונים של משברי המודרניזציה והדמוקרטיזציה, האנומיה, מלחמת המעמדות, כריזמה והביורוקרטיזציה, בעיות המתודה הסוציולוגית, הגדרת מהותו של ההסבר הסוציולוגי כגון התפישה של היחס בין היחיד והחברה, מהות הסדר החברתי, הקונפליקט, השנוי והמיסוד החברתיים.
לימודי תיאוריות סוציולוגיות בנות זמננו
גישות ואסכולות תיאורטיות בולטות ב-סוציולוגיה בת זמננו, אשר התפתחו ב-60-50 השנים האחרונות, הן בארה"ב והן במערב אירופה. תיאוריות מהסוג ה"ריאליסטי", תיאוריות מהסוג ה"קונסטרוקטיביסטי", תיאוריות ברמת המיקרו ותיאוריות ברמת המאקרו
לימודי סוציולוגיה של החברה הישראלית
האלמנטים הסטאטיים והדינמיים בחברה הישראלית, מבוא היסטורי סוציולוגי, פוליטי ודמוגרפי החיוני להבנת תהליכים עכשוויים בחברה הישראלית, השסעים והקונפליקטים המרכזיים בחברה הישראלית: בין עניים לעשירים, בין מזרחיים לאשכנזים, בין יהודים לערבים, ובין דתיים לחילוניים.
לימודי חינוך וחברה
הזיקה שבין ארגוני חינוך והמבנה החברתי, מערכת הקשרים בין החינוך הפורמלי והריבוד החברתי, היבטים חברתיים של תהליכים הקשורים בלמידה והמתמקדים בבתי הספר. הגישות שונות של החינוך הפורמלי וזיקתו לריבוד החברתי, היבטים חברתיים של תכניות לימודים והוראה, מסגרות הזדמנות שנייה, החינוך הדתי והשלכותיו החברתיות. דילמות הקשורות בקביעת מדיניות חינוך כגון: אינטגרציה בחינוך, אוטונומיה בית ספרית, בחירת בתי ספר, התרחבות החינוך הגבוה, מנקודת ראות סוציולוגית.
לימודי יסודות ה-פסיכולוגיה החברתית
תחומי העיסוק העיקריים של ה-פסיכולוגיה החברתית וגישתה לנתונים ובדיקתם, מושגי יסוד מהנושאים העיקריים מה-פסיכולוגיה החברתית ובהם: השפעת הקונטקסט הקבוצתי והתרבותי על הפרט והתנהגותו, ציות וקונפורמיות, והתנהגות תוקפנית, גישות תיאורטיות בסיסיות שמהוות בסיס לאינטגרציה של הנושאים השונים. סוציאליזציה והתפתחות "העצמי"; תקשורת ושפה, תפיסה חברתית וייחוס, ערכים, עמדות והתנהגות, אלטרואיזם, עזרה ותוקפנות, השפעה חברתית, קונפורמיות וציות, יחסי גומלין חברתיים, שיתוף פעולה וקונפליקט, התנהגות הפרט בקונטקסט הקבוצתי.
לימודי מגדר ו-חברה
ההבניה החברתית של מגדר וזהויות מגדריות, ויבחן את הארגון החברתי של אי שוויון מגדרי בתחומים מרכזיים של הסדר החברתי כגון, משפחה, פוליטיקה, כלכלה וריבוד, צבא, רב גוניות של השיח הפמיניסטי ונקודות המפגש שבין מגדר, גזע, אתניות, לאום ומעמד.
משפחה וחברה
נושאים מרכזיים הקשורים בחקר המשפחה תוך התמקדות בקשר שבין תהליכים בתוך המשפחה לבין תהליכים חברתיים כלכליים ופוליטיים בחברה הרחבה, התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהוליכו לשינויים במבנה המשפחה, התיאוריות המרכזיות העוסקות במשפחה, תהליכים דמוגרפיים הקשורים במשפחה, נישואין, גירושין וילודה, מבנים משפחתיים אלטרנטיביים, חלוקת העבודה בתוך המשפחה והקשר שלה למעמדן של נשים במשפחה ובחברה, והשפעתה של המדיניות החברתית על המשפחה ועל היחסים בתוכה.
לימודי משפט ו-חברה
ניתוח המערכת המשפטית ואופי החשיבה המשפטית, תוך העלאת סוגיות סוציולוגיות כגון: נגישותן של קבוצות שונות למערכת המשפט, אפשרות השימוש בחוק כאמצעי לשינוי חברתי, מנגנון המנציח יחסי כוח ואי שוויון, הקשר בין חוק כמנגנון שליטה וכמערכת ידע מקצועי.
עירוניות ו-חברה
הזיקה בין שתי תופעות חברתיות מרכזיות: עירוניות וגלובליזציה. מהי העירוניות כאורח חיים וכיצד היא משתנה בעידן הגלובליזציה? ניתוח תהליך הגלובליזציה, תפקיד ערים כאתרים אסטרטגיים של תהליך הגלובליזציה, ההשלכות של תהליכי הגלובליזציה על המבנה הכלכלי, חברתי ופוליטי של ערים, והשינויים המתחוללים ביחסים בין ערים ומדינות בעידן הגלובלי, תפקיד שירותים עסקיים בכלכלות עירוניות וגלובליות, בצמיחת מושג האזרחות המקומית ובמשטרי משילות עירוניים חדשים.
לימודי פוליטיקה וחברה
הסוציולוגיה הפוליטית עוסקת בקשר שבין חברה ופוליטיקה, גישות תיאורטיות מרכזיות, מושגי יסוד בסיסיים ומהלך השתנותם בהקשרים הסוציו היסטוריים השונים שהתהוו מאז המאה התשע עשרה. שאלות יסוד כגון: מהי פוליטיקה ומהי שליטה, מהן צורות בסיסיות של התארגנות פוליטית, מהו מבנה הכוח בחברה, טיב מערכת היחסים בין מדינה לחברה, אופי מדינת האומה ומתחרותיה, וצורות חדשות של פוליטיקה בעידן הגלובליזציה.
ריבוד ואי-שוויון
המושג ריבוד חברתי מתייחס לתהליכים המוסדיים המגדירים טובין מסוימים כבעלי ערך ומבוקשים, לכללים על פיהם מוקצים טובין אלה לתפקידים ולקטגוריות חברתיות שונות ולתהליכי המוביליות המאפשרים מעבר בין התפקידים השונים בחברה, תופעה של אי שוויון חברתי וכלכלי ובמוסדות החברתיים המחוללים את ההתפלגות הלא שוויונית של טובין
לימודי תיאוריות סוציולוגיות של ארגונים
סקירת התחום הקרוי "סוציולוגיה של ארגונים". מתמקד בתיאוריות האדמיניסטרטיביות הראשונות, בתיאוריות פוליטיות, בתיאוריות המערכות, בתיאוריה המוסדית, בתיאוריה האקולוגית ובתיאוריה הריבודית. תופעות כמו מבנה ארגוני, חלוקת עבודה, היררכיה ובירוקרטיה ועוד.
לימודי תרבות וחברה
גישות סוציולוגיות לחקר התרבות, הקשר החברתי של האמנות והתרבות הפופולרית, אופייה של האמנות כפעילות קולקטיבית, המוסדות וההקשר הקולקטיבי ארגוני של היצור התרבותי, התפקיד החברתי של התרבות והאמנות, תרבויות טעם, ביקורתיות, ובעיקר היחסים בין התרבות הפופולרית והתרבות הגבוהה.
אי שוויון בראי תיאורית הפרקטיקה וב-סוציולוגיה של חיי היום יום
אי שוויון בחברה מתואר על פי רוב במונחים מקרו-סוציולוגיים: מבנה ריבודי, תהליכים היסטוריים, שינויים דיסקורסיביים וכדומה, משמעות אי השוויון בחיי היום יום הלכה למעשה, כיצד מסומנים גבולות חברתיים בחיי היום יום? כיצד שחקנים חברתיים מבינים את מיקומם היחסי בחברה ואת מיקומם של האחרים? כיצד הם מצדיקים את המבנה הריבודי, כפי שהוא נתפס על ידיהם, או מתנגדים לו? במה כרוכה יכולתו של הפרט לחצות בפועל גבולות חברתיים, מעמדיים ותרבותיים? אילו יבחנו לאור תיאוריית הפרקטיקה והסוציולוגיה של חיי היום יום
בין המינים: מבוא לתיאוריות פמיניסטיות עכשוויות
שילוב מושגי יסוד של המחשבה הפמיניסטית עם הנושאים העכשוויים בהם עוסקות התיאוריות הפמיניסטיות. מושגים שבבסיס המחשבה הפמיניסטית כמו מגדר, "הסוד הנשי", המרחב הפרטי והמרחב הפומבי ועוד, מקומו של הגוף בתרבות, השתנות תפישת המציאות ממילולית לויזואלית, המצאת ההיסטוריה הנשית ועוד, ייצוגי נשיות וגבריות בתרבות, תהליכי ההשתנות של ייצוגים אלה, קליטת העולם, כיצד מפענחים גברים ונשים את העולם? כיצד הן והם קוראים ומפרשים טקסטים תרבותיים? כיצד הקליטה של טקסטים הופכת אותם למה שהן?
בין מסורת למודרנה בזירה הישראלית
השסע הדתי בין דתיים לחילוניים.שורשיו של שסע זה, ביטוייו והשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. מנקודת המבט סוציולוגית היסטורית ואנתרופולוגית. הצורות הדתיות והחילוניות המתקיימות בחברה, מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי, האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים?
הגירה ומדינת הלאום
תופעת ההגירה, במדינת הלאום המודרנית, הזיקה ההדוקה שביניהן. מגמות וסוגי הגירה בתקופה המודרנית, גישות תיאורטיות ב-מדעי החברה על הגירה, והאתגרים השונים שתופעת ההגירה מציבה בפני מדינת הלאום המודרנית. האופן בו הגלובליזציה של ההגירה משפיעה על שלושת היסודות העיקריים של מדינת הלאום המודרנית: ריבונות, אזרחות וזהות לאומית.
היבטים חברתיים של עוני
סוגיית העוני מנקודת ראות סוציולוגית, התייחסות לאיתור העניים בחברה, תנאי חייהם, ודרכי ההתמודדות עם עוני הן מנקודת ראותם של הפרטים והן מנקודת ראותה של החברה. סוגיות תיאורטיות ומחקריות השופכות אור על הגורמים לעוני, משמעות החיים בעוני והשלכותיו לטווח הארוך.
לימודי מבוא לפילוסופיה פמיניסטית: מחשבות נשים
האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אישה נכללת בהגדרות אלו? האם ייתכן אידיאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות? כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר? מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים? למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?
לימודי רפואה ופיקוח חברתי
הרפואה המודרנית ביססה מעמדה במאה ה-20 כאחד מהמוסדות החברתיים רבי העוצמה האמונים על הגדרת הגבול בין "בריאות" ו"חולי", "נורמליות" ו"אב נורמליות", ועל הטיפול במגוון רחב של "ליקויי גוף ונפש". ההיבטים הפוליטיים, מוסדיים, ארגוניים ומקצועיים של השיח הרפואי, תוך הצגת מושגי יסוד ודיון בסוגיות נבחרות ב-לימודי סוציולוגיה ו-לימודי אנתרופולוגיה של הרפואה.
לימודי מבוא לאוכלוסייה ותהליכים דמוגרפיים בישראל
אוכלוסיית ישראל, פסיפס דמוגרפי היום ובסמוך להקמת המדינה, מדינת היהודים, מדינת מהגרים, גלי העלייה, ערבים בישראל פריון וגידול אוכלוסייה לפי דת, פריון היהודים ממוצא אתני לדתיות, מבנה גילים של היהודים גורמים והשלכות, תמותה בישראל- שווים לפני המוות? יהודים וערבים בישראל, נישואין, גירושין ודפוסי מגורים של משפחות בישראל.
לימודי סוציולוגיה סביבתית
יחסי הגומלין בין הסביבה הפיזית לבין הסביבה החברתית, בין מערכות אקולוגיות, תהליכים חברתיים והתנהגות חברתית מאידך, השפעותיהם של צמיחה כלכלית, תיעוש ופיתוח טכנולוגי על מערכות אקולוגיות, וההשלכות הסביבתיות הכרוכות במשק האנרגיה של החברה התעשייתית, כיצד נערכים לסיכונים אקולוגיים וכיצד מתמודדים עמם, התגובות החברתיות האופייניות לאיומים אקולוגיים, כפי שהן מתבטאות בעמדות ובהתנהגות הציבור, בהתהוותן ובפעילותן של תנועות חברתיות סביבתיות, במדיניות סביבתית, וכוי.
פמיניזם, חברה ומשפט בישראל
בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות ופרקטיקות פמיניסטיות שונות ולאור תובנות סוציולוגיות אודות השדה המשפטי ואודות החברה בישראל. סקירת תיאוריות פמיניסטיות שונות וניסיונות סינתזה ביניהן, ותיאוריות סוציולוגיות העוסקות במשפט. היבטים מגדריים של יחס המשפט הישראלי לשוק העבודה בשכר, למשפחה, ולזכויות חברתיות.
תרבות הגוף: ייצוגי הגוף הנשי באמנות המודרנית
סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, סוגיות פמיניסטיות העולות מהיצירות ונדונות בטקסטים של בקורת מגדרית. שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות "גבוהה"; מה בחוויה "המודרנית" של פריס גרם לשגשוג האומנים הגברים ולדיכוי ולהשכחה של נשים יוצרות, אילו נושאים וסגנונות בכל זאת יצרו הנשים האומניות בתקופה הנדונה, אילו מגמות חדשות עלו במחצית השניה של המאה העשרים שאפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אומניות נשים, מה הייתה השפעתו של העידן הפוסט מודרני על יצירתן של נשים ועוד
לימודי אנתרופולוגיה של הזקנה
זקנה היא תוצר של תרבות ועל כך יעיד המגוון הרחב של צורות הזדקנות והיחס לזקנה בחברות שונות ובתוך חברה רב תרבותית אחת. היחס בין האוניברסאלי לתרבותי בזקנה בהקשר הישראלי ויתרכז בניתוח ייצוגים תרבותיים של זקנה בטקסטים תקשורתיים ובאירועים ציבוריים.
אתניות ומגדר בשוק העבודה
תיאוריות ריבודיות והסברים לאי שוויון חברתי כלכלי בשוק העבודה. אי שוויון על בסיס מין, מוצא ולאום בחברה הישראלית, ובפרספקטיבה השוואתית.
דעת קהל ומודעות סביבתית
דעת קהל ומודעות הציבור הן בין הגורמים המרכזיים המשפיעים על שינויי דפוסי הפעולה של החברה המודרנית הפוגעים באיכות הסביבה ובמשאבים אקולוגיים. סוגיות הקשורות בעיצוב ושינוי המודעות הסביבתית בישראל ובעולם, ובזיקה בין דעת הקהל לבין התנהגות חברתית ופוליטית.
היבטים תיאורטיים ומחקר אמפירי של ההון החברתי
מושג ההון הנו מרכזי למדעי החברה. הוא משקף מלאי של משאבים העשויים לשמש פרט או קבוצה ובהם ניתן להשתמש לצורך ייצור תוצרים שונים. בעוד שהיסטורית התייחס המושג בעיקר לנכסים פיזיים או פיננסיים, הרי שבעשורים האחרונים נוספו לדיון סוגי הון נוספים ובהם הון אנושי, הון תרבותי והון חברתי. שני האחרונים הנם בעלי מאפיינים סוציולוגיים מובהקים ומעוגנים ביחסים החברתיים. ההיבטים תיאורטיים ואמפיריים של הון חברתי, אותו ניתן להגדיר כסך המשאבים הממשיים או הפוטנציאליים הנובעים מקשרים ממוסדים במסגרת רשתות של מחויבויות הדדיות.
תהליכי קבלת החלטות בחינוך
השכלה מהווה אפיק חשוב למוביליות חברתית. במהלך המאה העשרים חלה התרחבות ניכרת של מערכות החינוך בעולם המתועש ובכל זאת, פערים מעמדיים בהשכלה נותרו בעינם. מדוע? אחד מהאתרים לבחינת שאלה זו היא תהליך קבלת ההחלטות של ילדים והוריהם ממעמדות שונים להישאר או לעזוב את בית הספר או להיכנס למסלול לימוד זה או אחר. האם תהליכי קבלת החלטות אלו נבדלים בין המעמדות השונים? אופן ביצוע ההחלטות של ילדים והוריהם משכבות חברתיות שונות באשר לעתיד ההשכלתי של הילדים, מה הם שיקולי המשפחות בתהליך קבלת ההחלטות הללו. האם הן עושות שיקולים רציונליים של "רווח הפסד" או שמא, הן מונעות על ידי אינרציה והרגל?
מדיניות החינוך בעידן פוסט מודרני
השלכות העידן הפוסט מודרני על מדיניות החינוך בישראל, השלכות אי הודאות ופיתוח האני "חסר הגבולות" על הדגש הבית ספרי במדיניות החינוך, השפעת השינויים במבנה המעמדי והתעסוקתי והקיטוב החברתי על סוגיות שוויון ההזדמנויות בחינוך; והשלכות הנאראטיבים הקבוצתיים לגבי סוגיית הממלכתיות והפלורליזם בחינוך.
נשים ופוליטיקה
חקר נשים ב-פוליטיקה ו-פוליטיקה של נשים.
לימודי סוגיות נבחרות בסביבה וחברה .
בעיות הקשורות ב"איכות הסביבה" – מהתדלדלותם של משאבי טבע ועד לזיהום האוויר והמים- הגיעו לממדים העלולים לסכן את איכות חיינו ואת עצם הישרדותנו. התשובה האפשרית לסכנות אלו כרוכה במונח "פיתוח בר קיימא" – כיוון חליפי של התפתחות חברתית, כלכלית, טכנולוגית ומדעית המאט או אף מונע את התמוטטותן של מערכות אקולוגיות, וזאת מבלי לפגוע בהכרח בהמשך הצמיחה הכלכלית וברווחה החברתית. מהו פיתוח בר קיימא? אילו שינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים נחוצים, ואיזה מחיר יידרש על מנת להגשימו? מה תהיה צמיחה של חברה המבוססת על פיתוח בר קיימא
לימודי סוגיות בתורת הקשר החברתי
קשרי סולידריות רגשיים, לרבות קשרי אהבה למיניהם, חוויות והטקסים הסוציו ארוטיים, קשרים מעין אלה נוצרים ונשמרים במרוצת הזמן.
סמים והתמכרויות
התמכרויות שונות, תוך התמקדות בסמים כמודל, טבען, גורמיהן, נזקיהן, והתגובה החברתית להן.
רפורמות בחינוך
המטרה המוצהרת של רפורמות ושינויים רבים בחינוך היא שיפור הישגי התלמידים והקטנת היבטים שונים של אי-שוויון. יחד עם זאת, ממצאי מחקרים, מלמדים על חוסר האפקטיביות של רפורמות חינוכיות למיניהן. חלק מהמחקרים מלמדים שהרפורמות הגדילו אי שוויון ולא הפחיתו אותו.
שיח טיפולי ורפרודוקציה חברתית
ניתוח סוציולוגי ביקורתי של השיח המקצועי טיפולי והשפעתו על הגדרת גבולות הסדר החברתי ויחסי הכוח בתרבות המערבית במהלך המאה ה-20. הקשר בין תיאוריה ופרקטיקה טיפולית בתחומים טיפוליים שונים כגון: רפואה, פסיכיאטרייה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וחינוך, לבין מבנה הכוח.
יוצאי אתיופיה בישראל
רקע היסטורי ותרבותי, הבדלים תוך קבוצתיים, היבטים של שינוי ושימור תרבותי, סוגיות של זהות, נשים ונערות בתהליכי שינוי, סוגיות חינוכיות ודרכי ההתמודדות עמן, מנהיגות וארגונים וולנטריים בקהילה, קהילה ותקשורת, מורשת, אמנות ויצירה של יוצאי אתיופיה ועוד.