בחר סוג תעודה:
בחר תחום לימודים:
בחר מסלול לימודים:
השאר/י פרטים ויועץ לימודים אישי יצור איתך קשר תוך דקות בטלפון! או התקשר/י לטלפון
072-2727300. השירות הינו חינם!
 

אנציקלופדיית המקצועות

לימודי מדעי הרוח

 
לייעוץ לימודים לחץ/י כאן או התקשר: 072-2727300
 
 
צור קשר עם המוסדות המסומנים
הריני מסכים לתנאי השימוש באתר
לשיחת ייעוץ חינם, מלא מס' טלפון:  
חיפשת לימודי מדעי הרוח, גוש דן ותל אביב, צפון הארץ (הגליל והגולן), באר שבע והדרום, ירושלים והסביבה, כל הארץ, מישור החוף והדרום, השרון, חיפה והסביבה
נמצאו 9 מוסדות המתאימים לחיפוש.
המכללה האקדמית ספיר - שדרות
מיקום בארץ: שדרות
072-2727401
האוניברסיטה הפתוחה - פריסה ארצית
מיקום בארץ: סניפים בכל הארץ
מס' ת"ז:
072-2727492
המכללה האקדמית תל חי
מיקום בארץ: תל חי - צפון
03-5011613
אוניברסיטת אריאל בשומרון
מיקום בארץ: אריאל - שומרון
072-2727495
המכללה האקדמית אחוה
מיקום בארץ: ד.נ. שקמים- דרום
072-2727411
המכללה האקדמית צפת
מיקום בארץ: צפת - צפון
072-2770945
מכללת רמת גן
מיקום בארץ: רמת גן
03-9158222
03-9158344
צור קשר עם המוסדות המסומנים
הריני מסכים לתנאי השימוש באתר

מדעי הרוח - לימודים לתואר ראשון

מדעי הרוח - לימודים לתואר ראשון

לימודי מדעי הרוח תואר ראשון
לימודי מדעי הרוח תואר ראשון
כוללים מגוון רחב של חוגים ומסלולי לימוד: לימודי פילוסופיה, היסטוריה, ספרות, ארכיאולוגיה, לימודי ישראל, חקר הלשון ועוד. הלימודים מיועדים לסטודנטים המעוניינים להרחיב את השכלתם, ולכאלה השואפים לעסוק בתחום המחקר וההוראה של תחומים אלה.

מה כוללים לימודי מדעי הרוח תואר ראשון?
כאמור, מדעי הרוח הם שם כולל למגוון רחב של מסלולי לימוד. להלן רשימה חלקית:
לימודי פילוסופיה: מעניקים לסטודנטים ידע מעמיק בפילוסופיה – פילוסופיה עתיקה ופילוסופיה בת זמננו, העמקה במשנתם של פילוסופים ידועים, וקישור בין הפילוסופיה לתחומים אחרים כגון: פילוסופיה ומדע.
לימודי ספרות: מעניקים לסטודנטים ידע מעמיק בתולדות הספרות, ספרות של תרבויות שונות, המאפיינים של כל תרבות והכרות מעמיקה עם סופרים שונים וסגנון כתיבתם, ניתוח וביקורת ספרות ועוד.
לימודי היסטוריה: מעניקים לסטודנטים ידע רחב בהיסטוריה של עמים ואזורים גיאוגרפיים שונים, העמקה בתקופות שונות על פני ההיסטוריה והשפעתן על חיינו היום, ניתוח אירועים היסטוריים מאספקטים ונקודות מבט שונות, ועוד.
לימודי תרבויות: לימודי אפריקה, לימודי מזרח תיכון ולימודי אסיה, מאפשרים להעמיק ולהתמקצע בתרבות מסוימת על כל רבדיה: היסטוריה, גיאוגרפיה, תרבות, פוליטיקה, כלכלה, דת ועוד.
לימודי תולדות האמנות: אמנות בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה (יוון העתיקה, רומא, ימי הביניים ועוד), זרמים באמנות, אמנות לפי תרבויות, ניתוח והבנת אמנות ועוד.
לימודי בלשנות: חקר הלשון.
בחוג למדעי הרוח נהוג לא אחת לשלב בין שני תחומים כמקצוע דו חוגי. כמו כן לחוגים למדעי הרוח ישנן תכניות מיוחדות לתלמידים מצטיינים.

מהם תנאי הקבלה עבור לימודי הרוח תואר ראשון?
לימודי מדעי הרוח
אינם בעלי דרישות קבלה גבוהות. יש צורך כמובן בתעודת בגרות מלאה וכן לעבור מבחן פסיכומטרי, אך ציון ההתאמה נמוך יחסית, זאת עקב הביקוש הלא גבוה ללימודים אלה. הסינון המשמעותי ביותר הוא הלימודים עצמם. מדובר במסלולי לימוד הדורשים יכולת אינטלקטואלית גבוהה ביותר, יכולת העמקה וניתוח.

כיצד ניתן להשתלב בשוק העבודה עם תואר ראשון במדעי הרוח?
בוגרי תואר ראשון במדעי הרוח יכולים להשתלב במבחר תחומים:
• להמשיך לתארים מתקדמים ולהשתלב במחקר בתחום.
• להשתלב כמורים בתחומי ההתמחות השונים.
• להמשיך ללימודי תעודה במגוון מקצועות כגון: תקשורת, ספרנות, עריכת לשון ועוד.
• להשתלב במוזיאונים כאוצרים.
• להמשיך ללימודי מקצועות מעשיים אחרים, כשההשכלה הרחבה שלמדו תשרת אותם בכל מקצוע אחר בו ייבחרו.

באילו מוסדות לימוד ניתן ללמוד מדעי הרוח לתואר ראשון?
מדעי הרוח
נלמדים בכל האוניברסיטאות הגדולות וכן במספר רב של מכללות. להלן רשימה חלקית:
• הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל – אביב.
• הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.
• הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר – אילן.
• הפקולטה למדעי הרוח והחברה אוניברסיטת בן – גוריון
• האוניברסיטה הפתוחה
אוניברסיטת אריאל

לימודי מדעי הרוח, אם כן, מהווים כותרת למגוון מסלולי לימוד. תואר ראשון במדעי הרוח מקנה ידע בסיסי בתחום מחקר מרתק זה.

 
 

סילבוס מדעי הרוח

בין נושאי הלימוד (סילבוס) של מדעי הרוח ניתן למצוא את הנושאים הבאים:

משמעות בחיים: היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים
הצגה ובחינה ביקורתית של ערכים שונים - אושר, אמונה, מוסר, רציונאליות, אהבה והצלחה במובניה המיוחדים -   כתשובות אפשריות לסוגיית המשמעות.  דיון בשאלות אתיות ושאלות קיומיות, כמו: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? כיצד להתמודד עם סבל? באמצעות מסגרת תיאורטית פילוסופית יוגדרו, משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל.

באראכה – מיסטיקה צופית בעידן המודרני
המונח הצופי באראכה מוגדר כחסד אלוהי שבו ניחן השיח וממנו הוא יכול להשפיע על חסידיו. מה הם תפקידיה של הבאראכה בעידן בו השיח התרבותי והרוחני מורכב מתפיסות מערביות וחילוניות אנטי מיסטיות, המייחסות חשיבות מרכזית למיסטיקה על גווניה השונים? 
שאלה זו נבחנת לאור התפתחותה של המיסטיקה הצופית באיסלאם בעידן המודרני. התפתחותה ההיסטורית, הדרכים בהם מתמודדת המיסטיקה הצופית עם תהליכי שינוי חברתי כגון עיור, התפשטות ההשכלה המערבית ואמצעי התקשורת, השפעת צמיחת הרדיקליזם מוסלמי. הדרכים בהן מגבשת המיסטיקה הצופית את אפיוניה המיוחדים בתקופה המודרנית ומשפיעה, בתורה, על עיצוב השיח של עידן זה, התפתחות התפיסה הרואה במיסטיקה הצופית גשר לדו קיום בין איסלאם לבין יהדות.

על גיבורות ועל גיבורים: הישראלים והשואה
הפתרון המדינתי של "כור ההיתוך" במהלך העשור הראשון למדינה פעל באינטנסיביות כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית במטרה שיתאימו עצמן לתבנית אחת. אחד הפתרונות לקליטת ניצולי השואה היה יצירת פרקטיקה ייחודית של "כור ההיתוך" שהתבטאה בין היתר בצירוף "שואה וגבורה". ביטויו של פתרון זה בשיח הציבורי הישראלי בצמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על הסכם השילומים, פרשת קסטנר, עיצובו של יום הזכרון הלאומי לשואה ולגבורה ומשפט אייכמן.

על אהבה ומלנכוליה בכתבי פרויד
מאמריו הקליניים של פרויד "על נרקיסיזם" ו"אבל ומלנכוליה" העוסקים באהבה ובדיכאון, הם מהמאמרים המכוננים של הפסיכואנליזה. ממאמרים אלה מצטייר עולמו הפנימי של האדם כעולם מורכב, מסוכסך, הנשלט על ידי מספר רשויות מודעות ובלתי מודעות, המתנגשות זו עם זו. בנוסף לתובנות הקליניות המעמיקות העולות מהם מאמרים אלה פורשים בפני הקורא את ההתלבטויות הפילוסופיות של פרויד. דרך תפיסת האהבה והדיכאון הפרוידיאנית ותיאורי טיפול עדכניים, אמת מציאותית ואמת חווייתית, סיבתיות ופרשנות, מציאות נבנית או מתגלה. 
מבוא: הפסיכואנליזה של פרויד, עמדתו הפילוסופית המוצהרת של פרויד, התפתחות תפיסת האובייקט ותפיסת הסובייקט במשנתו של פרויד, נרקיסיזם: מבוא, אבל ומלנכוליה

יחסים בין אישיים בקבוצה
היחסים המורכבים שבין הגמוניה והתנגדות עממית על רקע מצבי הזנחה, ניצול, עבדות ואפליה אתנית או גזעית. מצבים אלה מאפיינים כמעט את כל החברות האנושיות הטרום דמוקרטיות או הדמוקרטיות המוגבלות, ומאפיינים רבים ממערכות היחסים האקטואליות במדינות דמוקרטיות משוכללות, אף כי באופנים סמויים יותר וחריפים פחות. יחסי שררה אלה מעוררים, ברוב המקרים, התנגדות עממית, עשירה בביטויים מטריאליים וסימבוליים סמויים, ברוב המקרים גם אישיים מאד, וביטויים דומים גלויים אך אנונימיים, שמטרתם לקדם סוג של התמקחות בין הנשלטים לשליטים על   אינטרסים, עמדות כוח וזהויות.
התנגדות זו תסתיים במקרה הטוב ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע היא תסתיים באלימות, התקוממות עממית, מלחמת גרילה, או שימוש ב"נשק החלשים", כלומר, התנכרות וזלזול בכל ביטויי התרבות, אדישות, התחמקות, הפצת שמועות, דיבור רכיל ורצח אופי, הומור שחור, מחאה גלויה אך אנונימית ועוד. לכל אלה נועד תפקיד מרכזי אחד: לשחוק את הסדר הקיים מבפנים ולקדם סדר דברים תרבותי הגמוני עממי.

מודרניזם, אנטי מודרניזם ופוסט מודרניזם
מלחמת העולם השנייה הנה ציון דרך למפנה חברתי, גיאוגרפי ופוליטי באמנות המערב.
סוגיות מרכזיות שהעסיקו את האמנים ואת התקופה בה אנו דנים: הפוליטיקה של האוואנגרד, נקודות השקה שבין אמנות גבוהה לתרבות פופולרית, ייצוגים של הבדל מגדר וזהות אתנית, צנזורה, אקטיביזם, הסביבה החברתית והאקולוגית, המוזיאון וה-אמנות הציבורית.

משלילת הגולה לשלילת השלילה: זהות יהודית במבחן הזמן
בחינת יחסם של זרמים שונים בחברה הישראלית לשאלת הזהות היהודית והיחס לגולה ולגלות. המקורות והמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כיסוד מרכזי במתן לגיטימציה למהפכה הציונית ובתהליכים וזרמים שהחלו לצאת כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לגבש את זהותם על בסיס פיתוח יחס שונה למורשת היהודית.
דילמות וצמתים בשאלת הזהות היהודית לאורך ציר הזמן, פירוט המניעים והמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כמרכיב יסוד בהגדרת הזהות הציונית, תיאור תהליכים שערערו על אתוס שלילת הגולה, הכרת זרמים רעיוניים שביקשו לצקת משמעות חדשה לזהות היהודית מזווית מבט חילונית, צמיחתו של אתוס שלילת הגולה, הציונות כהיפוכה של היהדות, המרד בעולם ההורים שהוא עולם הגלות, אדם חדש, יהודי חדש, עברי חדש, הקפיצה ההיסטורית מהתנ"ך לפלמ"ח.
פולחן "הילידיות" של בן הארץ: "הצבר" כגוי יהודי. הויכוח בכנסת סביב נושא "התודעה היהודית". החוג הדתי, חוג אמנה, חוג מבקשי דרך, שדמות, פרוזדור, שואה וגבורה: מורדי הגיטאות למול "הצאן לטבח". מלחמת ששת הימים, התעוררות העיסוק ב"ארון הספרים היהודי".

לימודי רפואה ומחלות נפש בימי הביניים: מדע, דת וחברה
התפיסה הרפואית של הנפש וחולייה, כפי שזו התפתחה בימי הביניים, ולהקשר התרבותי חברתי בו פעלה והתפתחה. במרכזה של רפואת ימי הביניים עמדה תיאוריית הליחות, לפיה גוף האדם מכיל ארבע ליחות – לבנה, שחורה, צהובה ואדומה – כשהיחס (הכמותי) הקיים ביניהן מעצב את מזג האדם. איזון בין הליחות משקף מצב של בריאות, והפרתו של האיזון מצב של חולי – של הגוף, של הנפש, או של שניהם יחדיו. תיאוריה זו, שנשענה על עקרונות מדעיים שמקורם בעולם העתיק, גובשה באופן סופי במאה השנייה לספירה על ידי הרופא היווני גאלנוס, ומאז זכתה להגמוניה כמעט מוחלטת בדיון המדעי הביניימי.   
הסוגיות המטופלות הן: אופיו של החולי הנפשי, הסיבות והסימפטומים של מחלות נפשיות, טיפול מונע וטיפול מרפא, מוסדות טיפוליים, הרופא והחולה בנפשו, רפואה מדעית ורפואה עממית, ועוד.

לימודי גלובליזציה, שוק העבודה והקרב על מדינת רווחה
ניתוח התהליך הכלל עולמי המוגדר כ"גלובליזציה" והשלכותיו על עולם העבודה, המדיניות הממשלתית ורשת הביטחון הסוציאלי, על רקע ההתפתחויות הכלכליות והחברתיות בעולם ובארץ ועל רקע התפיסות הרעיוניות לגבי תפקיד המדינה, צדק חברתי וזכויות חברתיות.
מהי הגלובליזציה? האם בכלל קיימת גלובליזציה? קיצור תולדות הגלובליזציה.
פס הייצור העולמי והשלכותיו על המשק המקומי, מנגנונים בינלאומיים ומקומיים המקדמים גלובליזציה, גלובליזציה והקרב על מדינת הרווחה, מרכז ופריפריה, האם קיימים גבולות לגלובליזציה? האם ניתן לקדם מדיניות כלכלית וחברתית עצמאית במסגרת הגלובליזציה?
קפיטליזם, צמיחה כלכלית, שוויון וזכויות חברתיות, הגלובליזציה והמעורבות המדינה בכלכלה ובחברה - השנוי בתפקיד המדינה, גלובליזציה עובדים, פערים, עוני וקבוצות מקופחות - המקרה של הנשים, התנועה האנטי גלובלית: מקורות רעיוניים, צורות התארגנות, הישגים וכישלונות,
העולם בעידן הגלובליזציה - האם קיימת חלופה לניאו ליברליזם?

לימודי מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד
מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? מדוע מכחישים הסופרים לילדים, גם המפורסמים והמוכרים ביותר, שהם כותבים לילדים? מה קורה לאותו סיפור כשהוא נכתב כרומן לילדים וכשהוא נכתב כנובלה למבוגרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים שונים של עליזה בארץ הפלאות? מה עבר על מסעי גוליבר לאחר שנדד מ-ספרות המבוגרים אל ספרות הילדים? לאן נעלמים המבוגרים בספרים שמבוגרים לא אוהבים לתת לילדים? מהי ספרות ילדים טובה?

מדור לדור: סוגיות בין דוריות בפואטיקה של ספרות הילדים
מעטים הם ערוצי השיח בתרבות המודרנית בארצות המערב שיש בהם כל כך הרבה אהבה, נדיבות וחסד כבספרות הילדים.   מתחילתה, בעשורים הראשונים של המאה התשע עשרה, הייתה בכתיבה הספרותית לילדים נדיבות ואחריות של דור אחד למשנהו. ביטוייה של נדיבות דורית זו השתנו עם הזמן ועם התמורות באופן שבו תפס דור אחד את ילדיו, ואת תפקידיו הוא כלפי הדור הצעיר. בבסיס הכתיבה הספרותית לילדים, טבועים תחושת אחריות עמוקה של מבוגרים כלפי ילדים, וכמיהה לגונן עליהם, לחזק אותם ולהכשירם לקראת הבאות.

שלושה דורות בסיפורי השואה לילדים
המחקר הספרותי מחלק את סיפור השואה כפי שסופר באמצעות ה-ספרות היפה ע"פ שלושה דורות של מספרים שחוו אותה וסיפרו עליה:
הדור ראשון, דור הניצולים, ששתק בצל הטראומה או סיפר סיפור עדות שבור וקשה.
הדור השני, בני הניצולים ובני דורם, שחיו בצל השתיקה, הפנימו בדרך זו או אחרת את טראומת השואה, ונתנו פתחון פה ראשון למה שהושתק והודחק.
הדור השלישי, שבמרחק של חמישים שנה מצליח לדובב את מי ששרדו, ולספר באמצעותם סיפור שואה מסוג חדש.
נבחן את התנהלותו של סיפור השואה ב ספרות הילדים, הסיפור שסופר לילדים על השואה בעת התרחשותה, תהליך הלאמת סיפור השואה עם קום המדינה והפיכתו לסיפור של לקח לאומי. התמורות הגדולות שחלו בסיפור השואה לילדים במהלך שנות השמונים, המגמות החדשות בסיפור השואה לילדים, כפי שהוא מסופר בשנים האחרונות ממש.

תנועת הנוער: בין מרד הנעורים לשירות החברה והלאום
תנועת הנוער בעולם ובארץ ישראל במאה העשרים. המאפיינים החברתיים, התרבותיים, הלאומיים והמעמדיים של תנועות הנוער, ההיבטים הארגוניים והחינוכיים.
תנועות הנוער הכלליות והיהודיות באירופה, אלה שפעלו במשטרים טוטליטריים.
המתח שבין ארגון של נוער למען נוער המטפח תרבות נעורים המעניקה משמעות וחשיבות לנעורים בזכות עצמם, לבין ארגון המודרך מלמעלה על ידי מבוגרים והמשמש מאגר אנושי לתנועות פוליטיות.
תנועות הנוער בארץ ישראל בתקופת היישוב ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל, קשרי הגומלין בין החברה לתנועות הנוער, כיצד נוצר ההווי המיוחד של תנועת הנוער הארץ ישראלית, מה היה טיבו וכיצד השפיע על כלל החברה?

צדק חברתי בישראל? דילמות סוציולוגיות בראי החברה הישראלית
מהו מושג ה"צדק"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק, המתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות.
אי שוויון מעמדי, לאומי, אתני ומגדרי בישראל, הגלובליזציה, האם היא נתפסת כצודקת   ובהשלכותיה על החברה הישראלית.

לימודי תרבות ולאומיות ב-ספרות ילדים ונוער
מודלים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בטקסטים כדי להנחיל להם תשתית תרבותית מוגדרת וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. האופן שבו ביקשו זרמים אידיאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות היהודית של הדור הצעיר במציאות פוליטית וחברתית נתונה. התפקיד התרבותי חינוכי שנועד לספרות הילדים והנוער בתהליך התגבשותן של חברות ושל אומות, בהנחלת תפיסות של זהות וערכים ובהתמודדות אידיאולוגית ופרגמטית עם מצבים של שינוי ושל משבר.

בין מסורת למודרנה בזירה הישראלית
אחד השסעים המרכזיים החוצים את החברה הישראלית הוא השסע הדתי בין דתיים לחילוניים. שורשיו של שסע זה, ביטוייו והשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. מנקודת מבט סוציולוגית היסטורית ואנתרופולוגית.
מי מייצר את מה בחברה הישראלית – האם הצורות הדתיות את הצורות החילוניות או שמא ההפך? מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי – האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים?   

הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא נורמאלי: משיגעון לשפיות
חלק ניכר מההבנות שיש לגבי ההתפתחות והתפקוד הפסיכולוגי של האדם הבריא נובע מבחינה דקדקנית של עולם הפסיכופתולוגיה. ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות, חוקיות התנהלות חיי הנפש של האדם, תפיסה, מחשבה, רגש, ושיפוט, בתבניות תיאורטיות שונות המקובלות בעולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי

היהודי שבישראלי – דילמות זהות ב-אמנות הישראלית המודרנית
ההיסטוריוגרפיה המקובלת של האמנות הישראלית מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כישראלית וכמודרנית ואנטי גלותית.
תפקידה של המסורת היהודית בצורה בתוכן ובניסיון ליצור אמנות יהודית לאומית חדשה בארץ ישראל במסגרת בית הספר בצלאל . המשיכה לדמויות יהודיות חרדיות בארץ ישראל במסגרת הציור המודרני של שנות העשרים, והאימוץ של סגנון אכספרסיוניסטי המזוהה כיהודי בקרב ציירים בשנות השלושים. היריבות הגדולה שהתפתחה בין זריצקי וחוגיו לבין ארדון וחוגיו ושהצטיירה בעיקר כמחלוקת על רקע אמנותי, הייתה לא פחות מכך מחלוקת בדבר האוריינטציה האוניברסלית מול היהודית של ה-אמנות הישראלית.

הצליין החילוני – אפשרויות של זהות חילונית
מושג החילוניות דרך הדיאלוג המתקיים בין תפיסת החילוניות של ולטר בנימין לתפיסתו של גרשום שולם את מקומו של הרעיון המשיחי בשיח הציוני ונבחן את מושג "הצליין החילוני" לנוכח המתח המתקיים במאה העשרים בין נאורות לרליגיוזיות. החילוניות הישראלית תיבחן ביחסה   למושג "המקום"   - כ"ארץ" וכ"אלוהות"

צעצועים, משחקים ו-חינוך
המשחק הוא תופעה אוניברסאלית אולם אופיו משתנה מחברה לחברה. המשחק מושפע משונות תרבותית, מאירועים היסטוריים, התפתחות טכנולוגית, מצב סוציו אקונומי, יחסי גומלין בין מבוגרים לילדים, ויכולת אישית של ה-משחק.
חברות, בזמנים שונים, הטילו על ה-משחק תפקידים חברתיים, והשתמשו בו כאמצעי להוראה, לחינוך לערכים ולהעברת קודים תרבותיים ותפקודים חברתיים. במאתיים השנים האחרונות חל שינוי מהותי במשחקי הילדים בחברה המערבית.
ההיבטים הסוציו תרבותיים של משחקי הילדים, השינויים שחלו בתפיסת ה-משחק ומטרותיו בחברה המודרנית והפוסט מודרנית   המערבית במקביל לשינויים שחלו בתפיסת תרבות הילד.

לימודי מבוא לרטוריקה
הרטוריקה היא אומנות הנאום, הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק.  סקירה היסטורית ורעיונית של מספר השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה. הרטוריקה של העולם העתיק, כפי שבאה לידי ביטוי ביוון וברומי, השקפות רטוריות בולטות במאה העשרים. בין ההוגים בהם נעסוק: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, ניטשה וחיים פרלמן.

אדם ללא אלוהים
שאלת קיומו של האדם, שסלק מעולמו את האל: פרדריך ניטשה, שהכריז על "מות האלוהים" ובחן את האתגרים, שאירוע זה, הניח לפתחו של האדם. זיגמונד פרויד,
ניתח את האמונה הדתית כסוג של אשליה ועמד על מקומה האישי והתרבותי בחיי האדם. פרנץ קפקא, תיאר את הקיום האבסורדי של האדם, שעדיין מחפש אחר החוק המטאפיסי. אלבר קאמי, הציע את פילוסופיית האבסורד כמענה קיומי לחייו של אדם זה.  

לימודי קולנוע וקוגניציה
קולנוע הוא חוויה אנושית, המכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע הוא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. 
כיצד מבוססת ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית על יכולות תפיסתיות טבעיות? האם הקולנוע הוא אשליה, מציאות או אולי דמיון? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? מהו ייצוג קולנועי? האם קיימת "שפה" קולנועית? ואם כן, במה היא שונה משפות טבעיות? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנועית?

מדעים והתרבות היהודית המודרנית – בין מסורת להשכלה
חדירה של רעיונות מדעיים ותכנים מדעיים לטקסטים יהודיים ועבריים של ההשכלה הגרמנית יהודית של סוף המאה ה-18 ובמאה ה-19. האופנים בהם נעשה שימוש בידע המדעי בטקסטים של ההשכלה, בדרכיו ובמגמותיו.
מהם מקורותיו של ידע זה, ואילו מודיפיקציות נעשו בו במעבר מן התרבות הלא יהודית לתרבות היהודית. העיסוק במדע פופולרי ממחיש את הדיאלקטיקה בין מסורת למודרנה שמאפיינת את ההשכלה היהודית, ומציג את הפעילות של ההשכלה מהיבט נוסף וחדש.

 

פסיכומטרי